‍

מדוע קיים פער עמוק בין הדרישות המקצועיות של מעסיקים בפועל לבין היכולות שמציגים בוגרי מוסדות הלימודים בישראל ומהי הסכנה הטמונה בכך? אריק פיינגולד, נשיא קבוצת היזמות והפיתוח Comm-IT, מסביר

אקדמיה הישראלית נמצאת על הכוונת בשנים האחרונות בנוגע להכשרת דור ההמשך של מהנדסי התוכנה. בעוד לימודי ההנדסה נצבעו כערך אסטרטגי ממדרגה ראשונה במדינת הסטראט-אפ, מסתבר כי בוגרי המוסדות עדיין משתחררים לשוק העבודה כשבארגז הכלים שלהם מעט מאד ידע ויכולות מעשיות.

הבוגרים הישראליים חסרים מיומנויות בסיסיות אקוטיות

מחקר של מוסד שמואל נאמן בטכניון שפורסם לאחרונה בכלי התקשורת העלה כי הבוגרים הישראליים חסרים מיומנויות בסיסיות אקוטיות. כמעסיקים בתחום ההיי-טק, אנחנו נתקלים בכך מידי יום. האקדמיה מנחילה לבוגרים בעיקר ידע תיאורטי ותכניות הלימודים מתעדכנות לאט מידי וחסרות את הידע הפרקטי הדרוש בשטח. קיים פער עמוק בין הדרישות המקצועיות של מעסיקים בפועל לבין היכולות שמציגים בוגרי מוסדות הלימודים בישראל.

הפער הזה מסכן באופן דרמטי את החוסן והבידול הטכנולוגי של ישראל. ידוע לכל מעסיק ישראלי כי אם הוא בוחר להעסיק בוגר אוניברסיטה, יידרשו חודשים ארוכים של הכשרה עד אשר הוא יוכל לעבוד באופן עצמאי עם היכולות היישומיות והמקצועיות הנדרשות בפרויקטי פיתוח. חלק גדול מהמעסיקים פשוט לא מוכנים לקחת את הסיכון הכלכלי שכרוך בכך. תוצאת הלוואי הבלתי רצויה של הדבר הינה פניה של מעסיקים לגיוס כוח אדם מעבר לים במקום בישראל, דבר שמחריף אפילו יותר את הפער.

תכניות ומודלים לצמצום הפער, אם יוצעו, יהיו חייבים לדייק בהתאמתם לדרישות הפרקטיות של המעסיקים ולהתבצע תוך שיתוף פעולה של התעשייה. כפי שפורסם בכלי התקשורת, חוקרי הטכניון הצביעו על כך כי האקדמיה הישראלית אינה מכלילה בתכנית הלימודים קריאת מאמרים, דיון ביקורתי,הערכות איכותניות והתנסות מעשית. יחד עם זאת, עלינו להיזהר מיומרנות יתר ולהשקיע במקומות המדויקים הדורשים שיפור בתהליך הלימודים. אמנם, חשוב מאד להרחיב את אופקיהם של הסטודנטים ולפתוח בפניהם עולמות תוכן שונים ומגוונים, אך לצערי, כמעסיקים, קורסים בניתוח מאמרים לא ימלאו את הדרישות שלנו.

כמעסיקים, אנחנו מעוניינים באנשים שיכולים לעבוד יחד וליצור מוצר שעונה על חזון ועל צורך של השוק. אנחנו מחפשים מהנדסים מיומנים ומעודכנים שהם אנשי חזון בעלי יוזמה. אנחנו מצפים שיהיו בעלי דמיון וחריפים, שיהיו מסוגלים לחלום ושיחלקו רעיונות בתרבות של שיח פתוח. אולם, יכולת הבעה, דמיון ושיח פתוח לא לומדים בשום אוניברסיטה. אלו הם ערכים המתפתחים בנו כילדים ומושרשים בד.נ.א התרבותי והסביבתי שלנו בישראל מגיל צעיר. אגב, האילוץ הבלתי נמנע של כולנו להתגייס לצבא ולעבוד בו בצוותים עם אנשים שונים לחלוטין מאתנו מנחיל בנו את הערך של עבודת צוות. זוהי נוסחה מאד ייחודית וכמעט בלתי ניתנת להעתקה.

ניתן וצריך להשקיע בהתנסות מעשית בתקופת הלימודים

כפי שציינו החוקרים, ניתן וצריך להשקיע בהתנסות מעשית בתקופת הלימודים. על מנת לצמצם את הפער בין היכולות שלבוגרי ההנדסה לדרישות בפועל, נדרשות תכניות סטאז' המשלבות לימודים אקדמיים והתנסויות מעשיות בשיתוף מעסיקים מתחומים שונים, כפי שמתבצעות באוניברסיטאות אחרות בעולם. עובדה זאת בהחלט יכולה להכין את המועמדים בצורה טובה יותר לחיים האמיתיים בחברות ההיי-טק, ולאפשר יעילות גבוהה יותר ורצון רב יותר להעסיק צעירים. אם הדבר מעוגן בלימודי משפטים, רפואה ובתחומים יישומיים אחרים – מדוע לא בלימודי הנדסה?

בכל הקשור לחופש מחשבה, דמיון, עבודת צוות, יזמות ותוכן, לישראלים יש עדיין יתרון בולט, שאי אפשר לחקות בשום אוניברסיטה במדינה רחוקה או ללמוד באקדמיה. חשוב יותר להשקיע ולהנחיל את הכלים היישומיים הנכונים הדרושים להשתלבות מהנדסים בשוק העבודה, אשר יישאו פירות וימשיכו את מומנטום החדשנות הישראלי.